הגורמים העיקריים לדלקות אוזניים 

​

1. זיהום נגיפי או חיידקי שנגרם כתוצאה ממערכת חיסונית חלשה.

במקרה כזה, טיפול אנטיביוטי יוביל לשיפור זמני בלבד, מכיוון שהמערכת החיסונית לא מתחזקת במהלך הטיפול האנטיביוטי, ולעיתים אף נחלשת.

הוכחה לכך היא שבמשך הזמן דלקות האוזניים חוזרות ומופיעות בתדירות גבוהה יותר ויותר, או שהילד נהיה חולה במחלות זיהומיות אחרות לעיתים קרובות יותר, או שמתפתחת נזלת/שיעול כרוניים.

במקרה כזה, כדי לרפא ילד מדלקות אוזניים חוזרות, כדאי לחפש דרך כיצד לחזק את המערכת החיסונית שלו.

​

2. זיהום נגיפי או חיידקי הנובע  מנזק בעור התוף.

על ידי בדיקת עור התוף, רופא יכול לזהות מספר סיבות לבעיות.

הסיבות יכולות להיות החל מדלקת או שינויים ברקמה עצמה ועד לנקב בעור התוף.

במקרה כזה על מנת לרפא את הילד, יש צורך בתהליכים פנימיים, כאלה שירפאו את רקמת עור התוף.

​

3. נזלת שמתפשטת ל- Eustachian tube (צינור השמיעה) וגורמת לזיהום (דלקת אוזן תיכונה).

נזלת, במיוחד במקרים בהם ההפרשות לא יוצאות החוצה אלא נשארות בפנים, עלולה לעורר לא רק דלקת אוזניים אלא גם ברונכיטיס.

לעיתים קרובות רופאים ימליצו על ניתוח שאכן יכול למנוע הופעת דלקת באוזן, אך עם זאת יכול גם להוביל לבעיות המתוארות בסעיף השני כמו גם לאפשרות שהילד יפתח ברונכיטיס.

עמדתי בנושא היא שניתוח הוא מוצא אחרון, מכיוון שהוא טומן בחובו סיכונים רבים, ולכן יש להשתמש בו רק במקרים בהם שום טיפול אחר לא עוזר.

נזלת כרונית מעידה על כך שהמערכת החיסונית של הילד חלשה, ויש צורך למצוא כיצד לחזק אותה.

​

4. ריפלוקס במערכת העיכול - עליית תכולת הקיבה לוושט.

לעיתים רחוקות ריפלוקס יגרום לדלקת באוזן התיכונה, אך עם זאת קיימים מקרים כאלה.

אז אם ילדכם סובל מריפלוקס ודלקות אוזניים, כדאי לנסות לטפל תחילה בבעיית הריפלוקס.

​

5. פגיעה במיקרופלורה (אוכלוסיית המיקרואורגניזמים) כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה.

כידוע, בגופינו חיים טריליוני מיקרואורגניזמים, וההרמוניה ביניהם היא המפתח לבריאות. אנטיביוטיקה, במיוחד בשימוש תכוף, משבשת את איזון המיקרופלורה. במקרה כזה הגוף זקוק למשאבים נוספים כדי להחזיר את האיזון. לרוב אין לו מספיק משאבים, ואז הילד מתחיל לחלות במחלות זיהומיות לעיתים קרובות. חשוב לקחת בחשבון שלא רק אנטיביוטיקה מפרה את  איזון המיקרופלורה. תרופות נגד תולעים ונגד פטריות יכולות גם הן להוביל לכך.

​

6. סיבה פסיכוסומטית- חוסר נכונותו של הילד לשמוע צלילים מסוימים.

צלילים= ויברציות (רטט).

המדע סבור כי הילד מתחיל לשמוע צלילים עוד ברחם אימו. לכן, נשים רבות מעדיפות להאזין למוזיקה קלאסית במהלך ההיריון ולאחר הלידה הילד מסוגל לזהות את קולו של אביו.

כמו שאנחנו יודעים, קיימים צלילים נעימים, לא נעימים, וכאלו שגורמים לנו לפחד: למשל צליל צפירה או סופת רעמים המזכירים סכנה.

ישנם ילדים שרגישים לצלילים לא נעימים עד כדי כך שהם "מבקשים" ברמת תת-המודע עזרה מהגוף על מנת להפסיק לשמוע צלילים כאלה.

אצל תינוקות אנחנו נוכל לראות את זה בא לידי ביטוי בדלקות אוזניים חוזרת (הצטברות נוזלים באוזניים שמונעת באופן חלקי חדירת אותם צלילים לא נעימים). ילדים בוגרים יותר פשוט סותמים את האוזניים שלהם כשהם לא רוצים לשמוע משהו. במקרה כזה, טיפול אנטיביוטי רק יחמיר את מצבו הכללי של הילד - אחרי הכל, אם הגוף לא מסוגל לעזור לעצמו הילד יתחיל "להיסגר", ועם הזמן זה יכול להוביל לבעיות פסיכולוגיות קשות.