הומאופתיה לטיפול ביתר לחץ דם ראשויני

על פי ארגון הבריאות העולמי, כל אדם שלישי מגיל 25 סובל מיתר לחץ דם.
כשמזהים יתר לחץ דם אצל חולה, נהוג לעשות בירור לצורך מציאת האיבר או המערכת האשמים בתופעה.

למשל, אי ספיקת לב או כליות עלולים לגרום ליתר לחץ דם. האמת היא שאת האיבר ה"אשם" ניתן לזהות רק ב 10% מהמקרים. ב 90% מהפעמים לא ניתן למצאו סיבה פיזיולוגית ליתר לחץ דם. מצב כזה, שלא מוצאים את האיבר שאחראי לבעיה, נקרא יתר לחץ דם ראשוני.

 

הסיבות ליתר לחץ דם ראשוני המפורסמות לרוב הן השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית.
יחד עם זאת, ישנם אנשים הסובלים מעודף משקל, שלא עושים פעילות ספורטיבית- ולא סובלים מיתר לחץ דם. ולהפך, ישנם אנשים בריאים עם משקל תקין, שעושים פעילות גופנית- ועדיין סובלים מיתר לחץ דם.

 

כשלא מבינים את הסיבה לבעיה  קשה לפתור אותה מהשורש. בגלל זה רוב האנשים שמתחילים טיפול תרופתי ממשיכים איתו עד סוף החיים, כי הטיפול הוא סימפטומטי ולא נסיבתי.

 

בהומאופתיה קיימת היכולת לזהות את הסיבה האמתית לבעיות רפואיות שונות ולטפל בהן. לכן, טיפול כזה יהיה יעיל מאוד במקרים כמו יתר לחץ דם ראשוני. הומאופתים קלסיים יודעים לעשות אבחנה שונה מזאת של הרופאים הקונבנציונליים, שבזכותה אנו מגיעים אל שורש הבעיה.

הטיפול ההומיאופתי הוא טיפול בשורש ולא בסימפטומים. אנחנו לא שמים פלסטר.

 

אתן דוגמה במקרה שטיפלתי בו:

הגיע אלי גבר בן 40, שהקפיד מאוד על תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה. למרות שניהל אורך חיים בריא הוא סבל מלחץ דם גבוה. הוא הגיע לטיפול כי לא רצה להתחיל לקחת תרופות, וביקש להבין למה סובל מהבעיה הזו. באבחון שעשיתי עלה כי הוא אף פעם לא מבטא את הרגשות שלו. הוא מאמין שזה לא מועיל, ויכול רק לקלקל את היחסים עם הקרובים אליו.
הסברתי לו שביטוי רגשות חשוב לפעילות התקינה של הגוף. רגש שלילי מייצר אנרגיה שלילית, שבסופו של דבר יכולה להתבטא בבעיות גופניות כמו יתר לחץ דם. תשובתו הייתה שהוא פשוט לא מסוגל להוציא את הרגשות שלו החוצה. המשכנו לנסות להבין לעומק את הסיבה לכך, והתברר שהחסימה הרגשית שלו נבעה מחוסר ביטחון שבא לידי ביטוי בסיטואציות אמוציונליות.
הטיפול שקיבל בעקבות כך נתן פתרון לחסימה הרגשית זו, ובזכות זה לחץ הדם שלו חזר לערכים תקינים.

הטיפול הזה הוא דוגמה מעולה לריפוי דרך שורש הבעיה. טיפול בבעיה הרגשית, שהובילה לבעיה הפיזית, גרם לבעיה הגופנית להעלם, וגם למטופל לייצר יותר אנרגיה חיובית בחיי היומיום שלו.

 

 

הסיבות הנפוצות ליתר לחץ דם ראשוני הן:

  • תזונה לקויה עקב חוסר בשליטה עצמית

  • ספיגת מזון לקויה הנובעת מחוסר איזון פיזי או נפשי

  • חוסר ביטחון קיומי

  • כעסים שנדחקו פנימה

  • טראומה לאחר גירושין

  • פוסט טראומה אחרי בהלה או הלם

  • אכילה רגשית הנובעת מעיוותים בתפיסת העולם

  • כאבים חזקים או רגישות יתר לכאבים

  • דיכוי של סימפטומים פיזיים שונים על ידי שימוש בתרופות כימיות

  • מתח נפשי גבוה הנובע מהרגישות הספציפית של מטופל
     

מה ניתן לצפות מטיפול הומאופתי ביתר לחץ דם ראשוני?

  • הטיפול ההומאופתי היעיל ביותר יהיה לפני תחילת השימוש בתרופות כימיות.
     

  • בקרב אנשים הנמצאים במעקב רפואי עקב "תרום יתר לחץ דם", הטיפול ההומאופתי יכול לאזן ולהוריד את לחץ הדם לתחום הנורמה.
     

  • אם אתם נוטלים תרופות נגד יתר לחץ דם פחות משנתיים, יש סיכוי טוב שלאחר טיפול הומאופתי תוכלו להפחית אותן בהדרגה תחת השגחה של הרופא המטפל.
     

  • טיפול הומאופתי יכול להיות יעיל מאוד במקרים בהם לחץ הדם לא מאוזן למרות נטילת התרופות הכימיות.
     

  • טיפול הומאופתי יכול לעזור לאנשים העומדים בפני העלאת מינון התרופות. במקרים אלו טיפול הומאופתי יכול למנוע זאת.

 

חשוב לציין כי הפחתת השימוש בתרופות הכימיות יכול לקרות אך ורק באישור ועל ידי הרופא המטפל ותחת מעקב צמוד שלו. להומאופתים אין זכות להפסיק או להפחית למטופל תרופות שרופא רשם לו. תהליך הפסקת או הפחתת התרופות יכול להתחיל רק לאחר שמצב הבריאותי הכללי (לפי אבחון הומאופתי)  של המטופל משתפר באופן ברור במשך חצי שנה לפחות.

 

לסיכום, טיפול הומיאופתי במקרים של יתר לחץ דם ראשוני יכול לטפל בתופעה כי מרפא אותה מהשורש. גם במקרה זה, כמו בסיטואציות רפואיות רבות אחרות, יכולות להיות סיבות נפשיות רבות שגורמות לבעיה.
בסופו של דבר, טיפולים הומיאופתיים מוצלחים יכולים לעזור להפחית את מינון התרופות ואף להפסיק אותן במקרים מסוימים. הכי חשוב זה להיעזר בסבלנות, ולהקשיב להוראות הרופא המטפל בכל הקשור למינונים.

מטופלים מספרים

נעים להכיר

אני ולנטינה גליק,

הומאופתית קלאסית.

החודש אני מציינת 5 שנים מהיום שעזבתי את ההיי טק לטובת ההומאופתיה.

אני רוצה לספר לכם על השיעור שהחיים לימדו אותי, אולי זה יועיל גם לכם.

 

זה יהיה פוסט ארוך – סלחו לי.

אתם כמובן לא חייבים לקרוא עד הסוף – אני מבינה שיש דברים מעניינים וחשובים יותר 😊

 

אני הולכת לחבר כאן פאזל של חלק מהחיים שלי, וכדי שהפאזל יתחבר, אני חייבת להתחיל די מרחוק...

 

היו היה...

לפני שנים רבות למדתי מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, ועבדתי כעוזרת בית 3 פעמים בשבוע.

אז אפילו לא חלמתי שמתישהו גם אצלי תהיה עוזרת בית.

גרתי לבד (הוריי עלו ארצה שנתיים אחרי) והייתי צריכה לפרנס את עצמי – אלו החיים.

לאחר סיום השנה השנייה של הלימודים התחלתי לעבוד בטלרד (חברת היי טק), כמהנדסת תוכנה במשרת

סטודנט. עם סיום הלימודים עברתי למשרה מלאה.

פיתחתי תוכנה, היה כיף, באמת!

התחתנתי, ילדתי ילד ראשון, ואז התחיל משבר רציני בטלרד.

נסגרו פרויקטים, התחיל גל של פיטורין.

כל שני וחמישי במקום לעבוד עשינו ספקולציות מי הבא בתור ללכת הביתה.

עובדים התחילו לחפש עבודות אחרות. טלרד, כדי להשאיר את הבחירה של מי שנשאר ומי הולך בידיה - החליטה שמי שעוזב מיוזמתו לא מקבל פיצויים.

אני לא יודעת איך אתם הייתם שורדים אווירה כזאת, אבל עבורי זה היה איום ונורא.

הרגשתי בכלוב (וממש לא כלוב של זהב).

לכן חודשיים לאחר מכן עזבתי את טלרד- ללא פיצויים.

החלטתי שהבריאות שלי חשובה יותר, ואת הכסף ארוויח במקום אחר, שיפצה גם על הפסד הפיצויים.

ככה היה.

 

ב 1999התחלתי לעבוד ב ECI כמהנדסת תוכנה באגף הפיתוח.

וכל פעם שהרגשתי שזהו, מיציתי, שאני לא רואה את האפשרות להתפתחות האישית שלי בחברה והתחלתי לחפש עבודה חדשה מחוצה לה, משהו היה עוצר אותי. פעמיים זה היה הריון, לאחר מכן הגיעו פרויקטים חדשים ומעניינים, ואז שינוי אירגוני שהביא איתו הרבה הזדמנויות.

 

החיים הם מדויקים, הרצונות שלנו לא תמיד.

זה מה שלמדתי עם הזמן.

בסופו של דבר הכל לטובה.

 

ככה עברו 15 שנה ב ECI.

בזמן הזה עשיתי מגוון רחב של תפקידים: ניהלתי פרויקטים של תוכנה, פרויקטים גלובליים של תוכנה ושל חומרה, במשך 5 שנים הייתי ראש תחום תוכנה, גייסתי, פיטרתי, ארגנתי מסיבות (לא ציפיתי שמנהלים עוסקים גם בזה! 😊)

הזמן טס.

הגעתי לגיל 37 והתחלתי להרגיש שמשהו לא נכון בחיים שלי.

לא ידעתי מה בדיוק לא נכון, אבל ככה זה הרגיש לי.

הרגשתי סוג של ריקנות. למרות שהיו לי 3 ילדים מקסימים, בעל טוב, בית משלי ועבודה מכובדת.

הכל היה טוב, לכאורה. היה לי רע.

 

ואז התחילו התקפי החרדה.

התקפי החרדה חלפו בזכות ההומאופתיה – על זה כתבתי פעם ולא אחזור על זה.

מה שלא סיפרתי לכם זה מה בדיוק קרה לאחר מכן.

 

הבנתי שאני חייבת לשנות משהו, אבל מה?!

מתברר שיש הרבה אנשים שנמצאים באותו מצב.

 

עברתי כמה תהליכים לפיתוח אישי, ואז החלטתי ללכת ללמוד. לא משנה מה, העיקר משהו.

בהתחלה חשבתי שאעשה תואר שני במנהל עסקים, אפילו עשיתי GMAT (מבחן פסיכומטרי באנגלית לצורך לימודי מנהל עסקים).

בסוף הלכתי ללמוד הומאופתיה.

 

הומאופתיה סקרנה אותי.

היה בה משהו לא רציונלי, מוזר. תעלומה.

אני אוהבת לפצח תעלומות.

אני זוכרת את המפגש עם ההומאופת יגאל אלפסי, מורה בבית ספר להומאופתיה שאז היה בקמפוס ברושים של אוניברסיטת תל אביב.

קבעתי איתו פגישה כדי לברר לעומק מה זה אומר ללמוד הומאופתיה.

המפגש היה אמור לערוך כ 45 דקות. בסוף דיברנו שעתיים. יכולנו לדבר עוד אם לא הייתי לחוצה להגיע לעבודה.

 

יגאל שאל אותי הרבה שאלות שאף אחד לא שאל אותי לפני כן. הוא ניסה לברר מה אני מחפשת, מה זאת הריקנות שאני מרגישה ומה אני רוצה בכלל בחיים האלו.

לחלק משאלות לא היו לי תשובות בכלל.

בסופו של דבר אמרתי לו שללמוד הומאופתיה נשמע מעניין, אבל אני לא חושבת שזה מציאותי במצב שלי.

לימודי הומאופתיה דרשו ממני לרדת ל 80 % משרה, ולעבוד 80% משרה בתור ראש תחום תוכנה בקבוצת פיתוח בחברת היי טק פשוטי לא בא בחשבון. בשום פנים ואופן! במשרה כמו שלי עובדים 24\7!

סיפרתי ליגאל על המכשול הזה.

אתם יודעים מה הוא ענה לי?

אתם לא תאמינו, הוא אמר לי: ״את לא צריכה לבקש אישור לעבוד 80% משרה. את צריכה להודיע שאת עוברת ל80% משרה!״

זה היה דבר הכי הזוי ששמעתי אי פעם!

המנהלת שלי בקושי הייתה מאשרת חופשים, וכאן...

 

מצד שני, אמרתי לעצמי, מה יכול להיות?

אנסה.

 

כל זה קרה בפברואר 2012.

 

הגעתי לעבודה לאחר הפגישה עם יגאל ומיד הודעתי למנהלת שלי שמאוקטובר אני מתחילה ללמוד הומאופתיה, ולצורך כך עוברת ל 80% משרה.

היא כנראה חשבה שהשתגעתי ופשוט צחקה לי בפרצוף.

 

הזמן עבר. המשכתי לעבוד כרגיל.

הגענו לאוקטובר.

לקראת תחילת הלימודים ניגשתי אליה ואמרתי שמשבוע הבא אני מפסיקה להגיע בימי ראשון.

היא היתה המומה, חשבה שאני לא רצינית.

 

אמרתי לה שאני מאוד רצינית, ושאני באמת לא יודעת האם הומאופתיה זה מה שאני מחפשת בחיים, אבל אני חייבת לנסות ולכן נרשמתי ללימודים.

 

היא שאלה אם אני מבינה את משמעות הדבר.

אמרתי לה שכן, ככה הרגשתי באמת.

היא הציעה שכרגע אקח חופשים בימי ראשון, וזה מה שעשיתי בחודשיים הראשונים.

לאחר חודשיים כאלה קלטתי שבקצב הזה אשאר בלי ימי חופש, וזה לא מה שאני מחפשת.

אי אפשר להיות אימא לשלושה, אשת קרירה וסטודנטית בלי לצאת לחופש!

אמרתי לה שזה לא מתאים ואני חייבת לעבור ל 80% משרה!

וכך היה.

לי היה קשה להאמין לזה – אבל זה בדיוק מה שקרה.

נשארתי בתפקיד ניהולי בהיקף של 80% משרה.

 

היה קשה. קשה מאוד.

בסופו של דבר עשיתי את העבודה שהייתי אמורה לעשות במשרה המלאה- בלילות.

עם זאת, ימי ראשון הפכו להיות ימים המוקדשים להומאופתיה בלבד.

 

מאיפה היו לי הכוחות לכל זה?

אני מניחה שמהלימודים עצמם – אלו היו הלימודים הכי מעניינים וממלאים בחיים שלי, ורק חיכיתי ללמוד עוד ועוד.

מעולם לא אהבתי ללמוד לפני זה, תמיד למדתי כי צריך. את ההומאופתיה למדתי מבחירה ומרצון.

כנראה כשדברים נעשים מתוך השתוקקות הם ממלאים את המצברים מעל ומעבר.

זה ההסבר היחיד שיש לכוחות שהיו לי בתקופה ההיא.

 

ככה עברה לה שנה. אחריה התחיל משבר ב ECI.

מצבה הכלכלי של החברה הדרדר.

התחיל גל פיטורין. המנהלת שלי התחלפה.

יום אחד המנהל החדש שלי קרא לי לשיחה ואמר שיש לי שתי אפשרויות: או לחזור ל 100% משרה, או ללכת הביתה.

שנה זה מספיק זמן להבין שאני מאוהבת בהומאופתיה. האמת היא שהתאהבתי בה ממבט ראשון.

 

עניתי למנהל שלי ש ל- 100% משרה אני לא חוזרת בשום פנים ואופן, ושהוא רשאי לפטר אותי.

הוא ביקש ממני לחשוב, אבל עניתי שאין על מה. הייתי נחושה בדעתי.

גם חשבתי לעצמי – בשביל מה אנחנו חיים? בשביל לעבוד? או שאנו עובדים כדי לחיות?

רציתי לחיות, ואם עבודה הזאת לא מתאימה לחיים שלי – אחפש עבודה אחרת.

אלו היו המחשבות שלי אז.

וזאת למרות שאני שונאת לחפש עבודה ולעבור ראיונות. זה תמיד היה מלחיץ עבורי – למכור את עצמי.

 

אני חייבת לעשות וידוי שאף פעם לא כתבתי או אמרתי בקול.

בעומקי הלב רציתי שיפטרו אותי.

לקחת את האחריות ולהשאיר משפחה ללא משכורת היי טק זאת החלטה לא פשוטה, ולא היה לי אומץ לעשות אותה. אם היו מפטרים אותי הייתי מרגישה הקלה, למרות שדבר כזה בהחלט היה פוגע באגו שלי. זה כאילו "אני לא אשמה" שאני לא מביאה כסף הביתה. פיטרו אותי.

 

אבל הוא לא פיטר אותי.

במקום זאת הוא דרש שאפטר שני אנשים מקבוצה שלי. זה מה שעשיתי.

ככה עברה עוד שנה.

 

ממש בקושי שרדתי אותה השנה. התחלתי לחשוב ברצינות לעזוב את ההיי טק.

קלטתי שאני חייבת להתמסר להומאופתיה, והייתי צריכה זמן נוסף כדי להתחיל את הסטאז׳.

התחלתי לחשב איך להצטמצם כלכלית כדי שנוכל לחיות ממשכורת אחת- של בעלי.

כבר ראיתי את עצמי נפרדת מעוזרת הבית והמטפלת, והייתי שלמה עם זה.

פעם ניקיתי בתים של אחרים, אז עכשיו אנקה את הבית שלי. הכל בסדר, עוד סוג של ספורט לא יזיק 😊

 

אני זוכרת עוד מקרה מעניין שקרה בזמן שהתבשלתי עם עצמי בנושא העבודה:


יום אחד הגעתי לעבודה וסיפרו לי שהמנהל שמעלי החליט לעזוב, המקום התפנה. ההנהלה התחילה לגשש ולבדוק האם אני מעוניינת בקידום. בתנאי, כמובן, שאחזור ל100% משרה.

 

החלום שלי מלפני שלוש שנים להתקדם בדרגות הניהוליות יכול להתגשם.

הרגשתי צביטה בלב.

למה עכשיו זה קורה? למה זה לא קרה לפני שהתחלתי ללמוד הומאופתיה – אז בטוח לא הייתי מתחילה ללמוד, והייתי שמחה לקבל את התפקיד. עוד דרגה, עוד כסף, עוד כבוד.

בולשיט.

אני כבר לא שם.

אני בהומאופתיה וכל השאר לא מעניין אותי.

 

 

זה קרה במאי 2014.

באותה הזדמנות, הודעתי שבאוקטובר, בתחילת לימודי השנה השלישית בהומאופתיה, אני עוזבת את ECI.

 

אני מאמינה שהחופש היחיד שיש לנו – הוא חופש הבחירה.

בכך שהחיים נתנו לי הזדמנות לעזוב את ההיי טק בעצמי, ולא העמידו אותי במצב שמפטרים אותי, בחרתי לממש את חופש הבחירה שלי. אני מודה על ההזדמנות זו.

 

אני מודה לחיים על כך שהיה לי האומץ לקחת אחריות על המעשים שלי.

ואתם יודעים מה?

הדברים הסתדרו.

ב2016 סיימתי את הלימודים בנוסף לשנתיים סטאז׳.

לאחר מכן פחתי קליניקה פרטית, לאט לאט היא התחילה לצמוח.

לפני שנה וחצי החזרתי את עוזרת הבית כי נהייתי עמוסה מאוד עם הטיפולים.

ב2018 הפכתי להיות עוסק מורשה.

 

כל התהליך שעברתי לימד אותי דבר אחד מאוד פשוט שאני ממשיכה להשתמש בו עד היום, ואשתמש בו גם בעתיד:

אין דבר שיעמוד נגד הרצון החזק של בן אדם.

ושמי שנאמן לרצון שלו עד הסוף – יממש אותו למרות כל המכשולים הנראים לעין.

 

אני בחרתי בהומאופתיה, או שההומאופתיה בחרה בי – אין לי מושג.

אבל זה לא ממש משנה.

העיקר שזה מה שממלא אותי היום, זה מה שמביא לי אור בחיים, וזה מה שחיפשתי כל החיים. רק שלא ידעתי שככה קוראים לזה.

 

היום אני מציינת 5 שנים לפרידה מההיי טק.

לפני 5 שנים עשיתי את הבחירה הכי קשה בחיים שלי (יותר קשה מלעלות לארץ לבד),

ואני מודה לחיים על ההזדמנות שקיבלתי.

אם אתם מרגישים שזה הזמן לבחור בתהליך הריפוי מהשורש,

אני מזמינה אתך ליצור איתי קשר,
ונלך בדרך לימים בריאים יותר וכואבים פחות

 כאן מקום להשארת פרטים